טבע עירוני במבט אישי

עד לשנים האחרונות, התפיסה הרווחת בקרב גופי שמירת הטבע והסביבה בישראל הייתה כי לא ניתן לשמור לאורך זמן על ערכי טבע בסביבה עירונית. במבחן הזמן, הולך ומתברר שהנחה זו היא שגויה. במשך שנים, עקבתי אחרי הישרדותם המרשימה של צמחי בר שונים ובכללם צבעונים וסחלבים, בפיסות קרקע קטנות ששרדו בין שכונות המגורים בעיר. הנגישות הישירה לטבע במרחק רבע שעה ברגל מהבית, והשמדתם של חלק מהאתרים עוררו בי את המודעות לטבע ולצורך בשמירה עליו. מעורבותי בנושא גברה, ועברה מהרמה המקומית לרמה הארצית. כתוצאה מהגשתן של תוכניות בנייה מאסיביות בשטחי טבע בעמק גלילות ובמערות אפקה, צפונית לרמת אביב ג', התחלתי במעורבות סביבתית אינטנסיבית הנמשכת עד היום, ולפני מספר חודשים נשאה פרי תכנוני ראשון בהחלטת הוועדה המחוזית ת"א על הכנת תוכנית אב לאתרי טבע עירוני במחוז ת"א – הכרה ראשונית של הוועדה המחוזית בצורך בשימור ערכי טבע במחוז ועיגון שימור זה בתוכניות מתאר בעתיד. שימורם של שטחי הטבע בקרבת הבית חשובים בכדי להגן על מינים נדירים, שחלקם הצליחו לשרוד עד היום דווקא באזורים עירוניים צפופים. סקר של החברה להגנת הטבע לאחרונה מצביע על כך שהציבור הולך ומאבד את המודעות למגוון מיני הפריחה בארץ, ואפשר להניח שהדבר נגרם לא במעט בשל העדר נגישות מיידית לאתרי טבע בקרבת הבית – ועבור רוב האוכלוסייה בישראל כיום, הבית נמצא במרחב העירוני. בשל נוכחות האדם הגבוהה, שימור שטחי טבע עירוני אינו יכול להיות בגישת אי התערבות בלבד, ומחייב את הקהילה הסובבת לשותפות פעילה בשמירה על השטח. מבחינה זו, יש לשטחים אלו ערך מוסף כאזורים בהם יש אינטראקציה בין הקהילה והסביבה, המביאה הן לחיזוק הקשר בין האנשים בקהילה והן לחיזוק הקשר בין הקהילה ובין מקום מגוריה.